זאטוט

הטרקטור זאטוט נולד בתחילת שנות החמישים כאשר חיפשו טרקטור קטן (זעיר) למשק המשפחתי/ מושבי, הכוונה הייתה בעיקר לעבודות קלות מאד ולהובלה של נגררים קטנים בתקופה זו כבר החל להגיע טרקטור פרגוסון TF ע"י החברה הישראלית למובילים והראשונים נרכשו ע"י הקיבוצים, במקביל לאליס WD כשהיבואן המשביר המרכזי. עיבודי הקרקע נעשו

ע"י טרקטורי הזחלים קטרפילר, אינטרנציול ואליס.

במושבים עבודות העיבוד בטרקטורים גדולים נעשו ע"י תחנות הטרקטורים מהגליל העליון עד לנגב ע"י 12 תחנות טרקטורים והשלוחות.

המשביר המרכזי האגף הטכני בראשות דב שיבא מקיבוץ אילון ומשה קלופשטוק מנהל המחלקה למיכון חקלאי ממושב מולדת החליטו ליצר את הזאטוט למושבים והמשק המשפחתי כתחליף לבהמות העבודה פרדים וסוסים.

"הזאטוט" נבנה במוסך המרכזי בחיפה, וזאב שטרן שהיה מנהל השרות של המשביר המחלקה למיכון, היה האיש הטכני.

תהליך היצור היה ברמה של מפעל הרכבה קטן מרכיבים מיובאים ובהקפי יצור קטנים. בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים כשהרפתות גדלו במושבים, והחלו לקצור ירק במכסחות JF מדנמרק כשלכך נדרש טרקטור בהספק של לפחות 40 כ"ס, החלו להירכש הטרקטורים מסי פרגוסון, פורד דקסטה, פיאט ואחרים.

למעשה תקופת ההרכבה, לא הייצור של הזאטוט הייתה קצרה ונרכשו יחסית מעט טרקטורים כאלה.

זאטוט, 10, 1953, צור משה; זאטוט, 1955, ביתן אהרון; זאטוט, 1957, סגולה