השימוש בטרקטורים חקלאיים כקטרים הינו דרך זולה ופשוטה לשינוע קרונות בחצרות עיתוק ובשטחי מפעלים בהן קיימות שלוחות רכבת פנימיות.
קיימים שני סוגים של טרקטורים מסילתיים:
- במקומות בהן המסילה שקועה במשטח בטון/אספלט מפולס, ניתן להשתמש בטרקטור בעל צמיגי גומי רגילים, בתוספת פגושים תואמים לדחיפה/משיכת קרונות. פגוש כזה מורכב מ־2 צמדנים הידראוליים לדחיפה, ומוו גרירה רכבתי, לגרירה. משקלות מאולתרות (בלוקים, יציקות מתכת וכו׳) מורכבות בדרך כלל להעצמת כח הדחיפה/משיכה. טרקטור כזה יכול לעבור ממסילה למסילה ללא כל מגבלה.
- במקומות בהם אין משטח אספלט, מופעלים טרקטורים בעלי גלגלי מסילת ברזל. טרקטור כזה מוגבל לנסיעה על מסילות בלבד, ומערכת ההיגוי שלו מנותקת
בישראל היו (וחלק עדיין ישנם) עשרה טרקטורים שונים לפי הפירוט הבא:
פורד 6610: 1 בממגורות החיטה, בני-ברק, בעל גלגלי מסילת ברזל; אחד בממגורות דגון, חיפה, בעל גלגלים רגילים; אחד בסדנאות הקישון של רכבת ישראל.
פורדסון מייג׳ור: אחד בממגורות החיטה, בני־ברק, בעל גלגלי מסילת ברזל, כיום משוחזר לתצוגה במוזיאון הרכבת, חיפה.
אינטרנשיונל הידרו 84: אחד בסדנאות הקישון של רכבת ישראל.
ג׳ון דיר 3020: אחד בממגורות דגון, חיפה, כיום באוסף הטרקטורים בעין ורד.
מק׳קורמיק: אחד בסדנאות הקישון של רכבת ישראל.
סיים סילבר 90: אחד בסדנאות הקישון של רכבת-ישראל, בעל גלגלים רגילים בתוספת גלגלי מסילת-ברזל מובילים הניתנים להרמה הידראולית.
UTB (״פיאט רומני״): אחד בממגורות חיטה, לכיש, כיום בתצוגה בשער המפעל; אחד בממגורות חיטה, בני ברק.
הסבת הטרקטורים בוצעה בישראל, כיד הדמיון הפורה. אחד מה״פורדים״ הורכב על חוגון של קרונוע גרמני מושבת, כאשר התמסורת מהדיפרנציאל האחורי מועברת ע״י סדרת גלגלי שיניים לגלגלי מסילת הברזל מתחתיהם.