בשנת 1966 לפני 60 שנה ביום חמישי  התקשר אלי שר החקלאות חיים גבתי וביקש שאבוא לפגישה בלשכתו בשעה 16:00 בקריה הממשלתית (שרונה) בתל אביב. אני בעת הזו מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות.. בשעה שנקבעה נכנסתי ללשכת השר, לידו ישב שר האוצר פנחס ספיר. אני מתיישב לידו לאחר לחיצת ידים. גבתי מעדכן את ספיר ואומר לו : רפי רמון  מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות, הוא גם הרשות המוסמכת לאישורי היבוא לטרקטורים ולמיכון החקלאי. אני סומך על שיקוליו  והחלטותיו. תספר לו כל מה שסיפרת לי. שר האוצר ספיר פונה אלי ואומר:  רפי כל מה שתשמע ממני נשאר בחדר הזה. אני כמובן מאשר. הוא מוציא שתי תמונות מתיקו ונותן לי אותן, אני מתבונן לא מגיב. הוא אומר לי: קניתי לך ולטיפולך 3,000 טרקטורים כאלה המיוצרים ברומניה. אל תשאל למה, אני כבר מסביר לך. אני מקשיב זה מעניין.

ספיר ממשיך: אנחנו ממשלת ישראל ומוסדות המדינה פועלים לעליית כל יהודי רומניה לישראל, ובכל דרך אפשרית זו חובה לאומית דחופה. בשיחות עם הנשיא צ׳אושסקו, הסביר הנשיא שרומניה חייבת כלכלית ליצר וליצא, ולמטרה זו מוכן  לאפשר פתיחת שער ליציאת יהודים מרומניה לישראל ובכלל. ההצעה הראשונה שהעלה היתה רכישת 3,000 הטרקטורים מסוג UTB 650 המיוצרים בעיר ״ברשוב״. אני אישרתי את רכישת הטרקטורים. מה דעתך שאל אותי. גבתי אומר לי אני רואה שלא נבהלת. אני לא נבהלתי כי ספיר הדגיש זאת כעובדה, הטרקטורים שלנו. אבל, אני מכיר את הטרקטור הזה ראיתי אותו בתערוכה בספרד. הוא חיקוי לטרקטור אינטרנציונל  דגם ישן תוצרת  ארה״ב יהיה קשה מאד לשווק היקף כזה בטווח זמן קצר. אבל, לפני חודש נודע לי שחברת פיאט הקימה שלוחת יצור של החברה במפעל UTB בברשוב  ומיצרים שם טרקטורים פיאט 445 אם נוכל ליבא את הטרקטור הזה במקום  ה 650 נוכל לשווקו במושבים בעיקר,  וגם בקיבוצים. אכן כך היה, הצלחתי לשנות את הרכב היבוא המקורי. 

וכדי לקצר בפרטים זה מה שעשינו. חברת פלדמן יבואני פיאט שווקו את הטרקטור פיאט  445 הרומני, רבים מהטרקטורים 650 UTB נמכרו כיצוא מישראל במדינות באפריקה. ע״י כור סחר ששווקו גם בישראל . גם ע״י המשביר המרכזי המחלקה למיכון חקלאי.

הטרקטורים מוצגים היום ״במוזיאון הטרקטור והמיכון החקלאי״ במושב עין ורד.

ולהיסטוריה של ההתיישבות, בשנת 1882 התיישבה קבוצת חלוצים מרומניה על אדמת גיא אוני שננטשה הם יסדו והקימו את המושבה ראש פינה. בהנהגת דוד שוב.

2026-08-12 רפי רמון (פורסם בפיסבוק)