פסלון דג מתכתי זה עשוי בטכניקת "שעווה אבודה" (Lost-wax casting), האופיינית לאמנות ה-Dhokra ההודית. פריטים אלו שימשו לעיתים קרובות כחפצי נוי, משקולות נייר, או כלי קיבול לקטורת. העיצוב כולל עיטורים מורכבים של קווים ודפוסים גיאומטריים על פני השטח. לפסלון דג זה יש היסטוריה מרתקת השזורה באמנות ה-Dhokra (דוקרה) – מסורת יציקת מתכת עתיקה שמקורה בהודו. שורשים פרהיסטוריים (לפני כ-4,000 שנה) ציוויליזציית עמק האינדוס: שיטת היציקה בשעווה אבודה (Lost-wax) שבאמצעותה נוצר הדג משויכת לאחת מתרבויות המתכת הקדומות בעולם. הדוגמה המפורסמת ביותר מתקופה זו היא פסלון הברונזה של "הנערה המרקדת" ממוהנג'ו דארו (בסביבות 2500 לפנה"ס), המציגה טכניקה זהה לזו המשמשת את אמני הדוקרה עד היום