פותחן מכתבים דקורטיבי עשוי ברונזה או פליז יצוק, אשר יוצר ככל הנראה כחלק מתעשיית חפצי הנוי והמזכרות של אמצע המאה ה-20 (שנות ה-30 עד שנות ה-60). שימוש פונקציונלי בעידן המכתבים - כלי חיוני לשולחן העבודה: לפני עידן הדואר האלקטרוני, פתיחת מכתבים ומעטפות חתומות בשעווה או בדבק הייתה חלק מטקס יומי קבוע במשרדים ובבתים פרטיים. סגנון אמנותי והשראות עיצוביות: העיטור שעל הידית מציג אמפורה או כד מים קלאסי בסגנון נקי ומוארך. עיצוב זה שואב השראה מהתחייה הניאו-קלאסית ומתנועות הארט דקו (Art Deco) , אשר נהגו לשלב מוטיבים מעולם העת העתיקה בחפצים יומיומיים. הקשר מקומי  (ישראליאנה) בישראל של שנות ה-50 וה-60 (תקופת "משכית", "אופנהיים" ו"תמר"), תעשיית היציקה המקומית של פליז וברונזה הייתה פופולרית מאוד.