עם הכרזת האו״ם על החלוקה פרצו קרבות עם הכנופיות בדרום והמשאית הועמדה לרשות פלוגה ה׳ של הפלמ״ח (גדוד 2, חטיבת הנגב - מג״ד: חיים בר־לב) בפיקודו של גרשון דובינבוים לשמירה על קו המים לדרום שהבדווים ניסו לחבל בו שוב ושוב. המשאית פטרלה בין גברעם לנירים לאבטחת קו המים והמאגרים. עד היום היא מכונה ׳המשאית של דובינבוים.׳
בינואר 1948 נגנבה המשאית לחולות ניצנה על ידי כנופיה בדווית, עזר ויצמן בסיור אווירי ב״פרימוס״ איתר את המשאית בניצנה דיווח למ״מ ברלב מפלוגת הפלמ"ח שהביא את המשאית חזרה למשק.
עבירות המשאית סייעה לגברעם במהלך המלחמה בנסיעה בדרכי עפר לעקיפת מחסומים של הכנופיות ושימשה לאספקה שוטפת למשק, יולדות מגברעם לבית היולדות ברחובות וחולים ופצועים ויד מרדכי לגברעם ומשם הם הוסעו לבית חולים הנגב והטסות לצפון.
בפלישה המצרית ליד־מרדכי שימשה המשאית לפינוי ילדים, נשים ופצועים משדות הקרב וממרחבי הנגב הנצור.
אחרי המלחמה הוחזרה לגברעם ועם קבלת משאית חדשה הוצאה לגמלאות בחצר המשק.