מנוע פורד וי-8 שטוח. דגם מארק-1 שהוסב למארק-2. ההיגוי באמצעות גלגל הגה ששולט בבלמי ההיגוי.
נגמ"ש ברן או "נושא גייסות משוריין" (מאנגלית: Bren Universal Carrier או Bren Gun Carrier) הוא כלי רכב קרבי משוריין קל זחלילי ללא כיסוי עליון שיוצר בשנים 1934-1960 על ידי חברת ויקרס-ארמסטרונג. כלי רכב זה היה בשימוש נרחב על ידי בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, בעיקר כנושא גייסות משוריין וכפלטפורמה משוריינת ניידת לכלי נשק מסייע לחיל רגלים.
ברן פותח על ידי חיל החימוש הבריטי במטרה לצייד את יחידות חיל הרגלים ברכב שיאפשר ניידות לצוותי מקלעי הברן והגנה מנשק קל ורסיסים בשדה הקרב. הרכב תוכנן לשאת שתי חוליות של מפעילי מקלע מסוג ברן. כל חוליה כללה שלושה חיילים. הנגמ"ש נשא שתי חוליות ונהג, סך הכל שבעה לוחמים.
בשלבים מאוחרים יותר, ביקשו לנצל את תכונותיו הטובות מהירות, זריזות, עבירות טובה. גם הפרופיל הנמוך שהיוו יתרון בשדה הקרב והתאימו אותו לנשיאת כלי נשק כבדים יותר לסיוע צמוד לכוחות חיל הרגלים. היה זה רכב זחלילי ראשון להובלת גייסות אל ובשדה הקרב.
עקב מחסור חמור בטנקים, שמשו נושאי הברן לאימונים טקטיים של צוותי הטנקים של הדיוויזיה המשוריינת האוסטרלית הראשונה בשנת 1941.
ייצור נגמש״ים אלו החל בשנת 1934 והסתיים ב-1960. יוצרו 92.300 יחידות.
עקב היכולות האוניברסליות כמעט, שמשו הכלים במדבר המערבי למגוון של משימות ויחידות. הם שמשו את היחידות האוסטרליות הבאות: את הדיוויזיה המשוריינת הראשונה, את הדיוויזיה הרכובה התשיעית וכן את הדיוויזיה הרכובה השישית בסוריה.
עקב הגמישות והרבגוניות של הזחליל, הוא הותאם ושימש גם: כמשוריין להובלת חיל רגלים, נושא צוות מרגמה "3, נושא להביור, גורר תותחים ועוד.
מספר מגבלות גרמו לכך שהוא היה בשימוש זמן קצר יחסית:
בצבא המצרי בתש"ח הייתה לכל גדוד חיל רגלים פלוגה מסייעת. פלוגה זו כללה מחלקה של 13 נושאי ברן.
דוגמאות להשתתפות בקרבות:
למעלה מ-20 יחידות נתפסו על ידי כוחות צה"ל שלל במלחמת העצמאות. רובם היו במצב טכני גרוע. יכולת התחזוקה שלהם הייתה נמוכה מאד עקב מחסור בחלקי חילוף. יחד עם זאת עקב המחסור בכלי שריון נעשה ניסיון בחטיבת גבעתי להשתמש בהם. במסגרת ניסיון זה הוקמה פלוגה שמנתה כ-15 נושאי ברן מתוך הטובים שאותרו. הפלוגה נועדה לפעול בעיקר באמצעות הפעלת כוח אש מרוכזת ולא לצורכי הסתערות. הפלוגה שהוקמה רק בשלהי מלחמת העצמאות לא השתתפה בקרבות. גם נושאי הברן של הפלוגה לא נמלטו מהבעיות הטכניות הרבות שנתגלו ברק"ם זה. בסוף מלחמת העצמאות, פורקה הפלוגה.
מספר רב של נושאי ברן שנשארו בשימוש הצבא המצרי עד מלחמת סיני, נלקחו שלל על ידי צה"ל. היות שבצה"ל היווה כבר הזחל"מ כלי סטנדרטי לנשיאת חיל רגלים משוריין, והיות והבעיות הטכניות התפעוליות של הרק"ם היו ידועות עוד מתש"ח, לא הוכנסו הברנים שנלקחו שלל לשימוש צבאי.
לאחר סיום מבצע קדש, העניק הצבא ליישובים רבים נושאי ברן כשי.