מדושה לגרעינים, קייס, 1922, יבנאל
היה בבעלות משפחת יגורוב, יבנאל. תרומת נכדם יואב בינימיני, נהלל.
בעבר (ובמקומות מסוימים בעולם עדיין), הפרדת מוץ החיטה מגרגרי החיטה נעשתה בעזרת מורג הרתום לבהמה ונגרר במעגלים בגורן על השיבולים. לאחר פעולה זו נדרשת פעולת הזרייה כדי לסלק את המוץ ולהישאר עם הדגן הנקי.
כיום פעולה זו נעשית בעת הקצירה עצמה בצורה מכנית באמצעות קומביין תבואות. המלה דיש הפכה למטבע לשון והביטוי "לחזור ולדוש בדבר" נובע מפעולת הדייש המחזורית ולכאורה בלתי נגמרת.
המדושה "של" אמנון.
מכונת דייש לגרעינים, שימשה לדייש חיטה, דגנים, קטניות, ועוד, הוחלפה עם השנים בקומביין מתנייע. המכונה פותחה באמצע המאה ה־19 (1850) בערך, נגררה לשטח ע"י סוסים והופעלה בלוקומוטיב (מכונת קיטור נייחת), המדושה עמדה בגורן ולשם הובילו החקלאים את התבואה להפרדת הגרעינים מהמוץ. המדושה אותה שיפץ אמנון במשך חמש שנים הובאה למוזיאון מיבנאל שם שימשה את חקלאי הגליל התחתון בעיקר לדייש עדשים ושעועית. היא תוחזקה במוסך המרכזי בשרונה על ידי המכונאי דב כץ.
